זוהי סקירה משנת 2009 העוסקת בתעשיית הקרטון באירופה לאחר המשבר הכלכלי שהחל בעולם ב 2008. לפי הגדרות האיחוד האירופי, תעשיית הנייר מוגדרת ככזו אם היא עוסקת בייצור תאית,נייר או מוצרים העשויים נייר.
תעשיית הנייר עוסקת בשלושה תהליכים עיקריים :
1. ייצור תאית כתוצאה מהפרדה בין סיבי תאית לבין עץ או נייר ממוחזר.
2. ייצור נייר כתוצאה מכבישה והשטחה של סיבי התאית.
3. עיבוד וייצור של מוצרי נייר שונים מנייר תוך שימוש בטכניקות שונות .
גודלה של תעשיית הנייר והקרטון באירופה מרשים יחסית לגודל האוכלוסייה וזאת בעיקר בשל התיעוש המוגבר במדינות אירופה .התעשייה האירופית מהווה כשליש מכלל תעשיית הנייר והקרטון העולמית והיא מגלגלת מחזור של כ ארבעים מיליארד יורו. ומופקים למעלה מ – 95 מליון טונות של נייר וקרטון.
בתעשייה מועסקים כ – 300,000 איש בצורה ישירה בלמעלה מאלף מפעלים ועוד ארבעה מליון נוספים בצורה לא ישירה.
השחקניות הדומיננטיות בתעשייה הן גרמניה,פינלנד,שבדיה וצרפת. כאשר שבדיה ופינלנד הן היצרניות העיקריות של תאית*.
התוצרים העיקריים של התעשייה הינם – עיתונים (11%), נייר דפוס (33%), ניירות אחרים (56%), מתוך אלו 80% מיועדים לאריזה ולקרטון. 12% לנייר טואלט.
מיחזור נייר וקרטון
חלק ניכר (40%)של חומרי הגלם של התעשייה מגיעים מגיע ממחזור. כך שניהול ושינוע של חומרי גלם מאוד רלוונטיים. תעשיית האריזות הינה הלקוח העיקרי למרות שגם סקטורים אחרים משתמשים בהם, בעיקר סקטור הסניטציה וכן יצרני עיתונים. השימוש בחומרי גלם ממוחזרים לתעשיית הנייר הולך וגובר. שימוש בחומרי גלם ממוחזרים מנע כריתת מיליוני עצים,חסך מיליוני קובים של מים ואנרגיה. בהתאם לכך נעשים מאמצים רבים הן על ידי גורמים בתעשייה והן ברמת הרגולציה להעלות את אחוזי השימוש בחומרי גלם ממוחזרים. המטרה היא להעלות את אחוז השימוש ל 60% מחומרי הגלם כבר בשנת 2010 ואחוזים גבוהים יותר בשנים הבאות.
סחר אלקטרוני בתעשיית הנייר והקרטון
תעשיית הנייר והקרטון , המאופיינת בפיצול, במחזוריות ובאי ודאות לגבי אספקת חומרי גלם, תוכל להפיק תועלת רבה מסחר אלקטרוני. מחקרים אחרונים הראו שסחר אלקטרוני בענף יכול לחסוך עד 10% מעלויות העסקאות הגלובלית. אולם, תעשיית הנייר אינה משתמש מספיק בפתרונות של סחר אלקטרוני. ישנם מספר גורמים המסבירים זאת:
1. שמרנות והיעדר מומחיות טכנולוגית.
2. פחד וחוסר הבנה כלפי בניית התשתיות הטכנולוגיות הנדרשות והמשאבים הנדרשים.
3. היעדר "תרבות" של שירות לקוחות ושירותי פוסט-סייל.
4. פחד מסיכונים הכרוכים בסחר אלקטרוני.
למרות השימוש המוגבל בסחר אלקטרוני בתעשיית הנייר והקרטון, הולכת וגוברת המודעות לשימוש בו ולתועלת הנובעת ממנו.
בשנת 2000 ,היצרנים המובילים באירופה, יזמו את פרויקט PapiNet . עיקרו של הפרויקט היה קביעת סטנדרטים עסקיים (חשבוניות,הזמנות וכד`) לאינטראקציה אלקטרונית בין גורמים שונים בתעשיית הנייר והקרטון. הפרויקט כלל פיתוח של תוכנה שתסייע ללקוחות וספקים ליישם את הסטנדרטים הנ"ל. סטנדרטים אלו נמצאים בשימוש ומוכרים גם על ידי איחוד תעשיות הנייר האירופי (CEPI) .
* הנתונים מגיעים :European commission. Directorate General for enterprise and Industry
סימוכין:ממאמרי ארכיביון מס` 59
